כיצד נערך האבחון?
בדיקת כפות הידיים נעשית בשלבים:
1 בשלב הראשון אני צובע את שתי כפות ידיו של הנבדק בדיו שחור ומטביע אותן על גבי נייר לבן על מנת לקבל תרשים ברור של פנים-כף היד.
לאחר הטבעת כף היד על הנייר נשטפות הידיים מדיו ההדפס.
2 בשלב השני אני מסתכל הסתכלות מעמיקה ויסודית בעזרת זכוכית מַגדלת בהדפס כפות הידיים, וממלא בטופס מוּבנה את הפרטים הרבים המשתקפים מכפות הידיים. מילוי השאלון נעשה כאשר הנבדק יושב מולי ומשעין את ידיו על המרפקים. ישיבה בתנוחה זו מאפשרת לי לראות היטב את צורת כפות הידיים, את הבעתן ואת האצבעות – מצדם החיצוני והפנימי.
תוך כדי התבוננות בהדפס כף היד אני מתחיל לתאר את אשר אני רואה ומבין. המידע וממצאי האבחון מכילים מידע רב, מפורטים ורַבֵּי-מלל, ולכן אני ממליץ לנבדק להביא עמו מכשיר הקלטה; כך יוכל לחזור על הממצאים שעלו גם אחרי האבחון.
אם הנבדק נמצא בתהליך טיפול, אני ממליץ שגם המטפל ישמע את ההקלטה, כדי שאפשר יהיה לדון בדברים שעלו ולהשתמש בממצאי האבחון לקידום תהליך הטיפול.
3 בשלב הבא, יאובחנו לעומק יד ימין ויד שמאל של הנבדק, ותוצג המשמעות הישירה והסמלית העולה מאבחונן. ראשית אני מברר אם הנבדק הוא ימיני או שמאלי. לפי גישתם של יוליוס ספיר ויעל האפט, לכל אחת משתי הידיים ערך סמלי עמוק שונה: יד אחת מייצגת את המשפחה המופנמת ואילו היד השנייה – היא היד העצמית. היד העצמית היא היד שקוויה וצורתה מצביעים על אישיות הנבדק. לעומתה, היד ההורית היא היד המצביעה על דפוסים הוריים, על הארכיטיפים הטבועים בנו.
אצל אדם ימני – יד שמאל היא היד העצמית ואילו יד ימין היא היד ההורית – ולהיפך.
4 לבסוף אני מציג בפני הנבדק את הממצאים הניכרים מאבחון הידיים. אני עומד על תולדות הנבדק, האנמנזה, באשר לאירועים בחייו כפי שהם משתקפים בידיו, פורט את המידע הרב שהתקבל מהאבחון הכולל גם זיהוי יכולות עצמיות (מודעות או בלתי-מודעות) וזיהוי קשיים, ועורך דיון שבו לנבדק יש הזדמנות לשאול שאלות וגם לקבל יעוץ, פרשנות והמלצות לגבי ההמשך.