מהי פסיכוכירולוגיה?

הפסיכוכירולוגיה היא שפה עשירה ועתיקת יומין המאפשרת ראייה מרחבית ומעמיקה של מסתרי נפש האדם באמצעות כפות ידיו. אין יד אחת זהה ליד האחרת הן בין שתי כפות הידיים של אותו אדם והן בין אדם לאדם. האצבעות ומבנה היד הם בעלי הבעה רבה. הקווים בפנים כף היד – לעיתים רבים ולעיתים מועטים – כולם דינאמיים ומשתנים לאורך החיים כשם שהבעות הפנים משתנות. כולם מבטאים היבטים שונים של אישיותנו, הנמצאת אף היא בדינאמיקה מתמדת.

הבדיקה הפסיכוכירולוגית משמשת אבחון אישיותי שאיננו תלוי בתגובות הנבדק. היא מסייעת בתהליכי טיפול על כל סוגיו וכן בהמלצות לפיתוח כישורים מולדים – לעיתים לא מודעים – בתחומים שונים. הפסיכוכירולוגיה מסייעת אף בייעוץ בבחירת מקצוע, בחירת זוגיות ולפיתוח האישיות.

אבחון בפסיכוכירולוגיה, מתבצע באמצעות ניתוח תבניות כף היד וטביעות האצבעות. בניגוד לדיעה הרווחת, לאבחון פסיכוכירולוגי אין קשר עם מיסטיקה, ניו- אייג', או חיזוי עתידות. הפסיכוכירולוגיה הינה מתודה מקצועית אשר נחקרה ואוששה ומתבצעת על ידי איש טיפול מוסמך לערוך אבחון אישיותי וטיפול נפשי.

פסיכוכירולוגיה בוחנת את הדרך בה מניח האדם את ידיו וכיצד מחזיק את ידיו ומאבחנת את מה שמביעות כפות הידיים בתנוחתן ככלי להבעת מצבים נפשיים. בכפות הידיים נמצאים יצוגים של הדמויות ההוריות אשר אדם הפנים לאורך חייו, דמויות משמעותיות אחרות אשר הפנים ומשתקפות בתוך אישיותו, יצוגים משפחתיים וחברתיים שונים. במהלך הבדיקה הפסיכוכירולוגית, המאבחן יתבונן במראה הכללי של כף היד, בהבדלים בין יד ימין ליד שמאל, בדרך בה מפיל המטופל את ידיו על השולחן, בעור, באצבעות ובציפורניים, בקווים ובגבעות. המידע אותו מספקת כף הידע הינו עצום וחלקו עדיין נחקר.

אומנם טביעות האצבעות של אדם אינן משתנות לאורך חייו אך הקווים המרשתים את כף היד משתנים בהתאם לחוויות חייו. כשם שטראומה יכולה לשנופולת את תמונת קווי היד, כך גם טיפול פסיכולוגי המביא לשינוי דפוסים ומבנה האישיות.

דוגמה מרתקת לכך ניתן לראות בתמונות שלפנינו. תמונה א' מציגה את כף ידה של אישה בשנות הארבעים לחייה אשר הגיעה אלי לאבחון בשל סערה נפשית גדולה. ניתן לראות את ידה המרושתת, ואת הקווים המשניים המסורבלים המאפיינים את כף ידה. אותה אישה הגיעה אלי לאבחון חוזר כשנה אחרי שהיתה בטיפול ועשתה בחייה שינויים מרחיקי לכת. התמונה השניה היא תמונה של היד באבחון החוזר. ניתן לראות באופן מובהק כי חלק ניכר מהקווים נעלם!

מכיוון והפסיכוכירולוגיה משתמשת בהבנה של רמות המודעות השונות של אדם, חשוב ביותר כי איש המקצוע העורך את האבחון יהיה בעל הכשרה וניסיון קליני בהתמודדות עם התכנים העולים באבחון מכל רמות המודעות ובמתן יעוץ והכוונה להמשך.

למי מיועדת פסיכוכירולוגיה?

אבחון על ידי פסיכוכירולוג ניתן לערוך לאורך כל מעגל החיים כיוון ואינו תלוי בתגובת המאובחן. עם זאת, טווח הגילאים המומלץ לאבחון הינו 4- 80.

פסיכוכירולוגיה מיועדת לכל מי שמרגיש כי חייו אינם מתקדמים למקומות אליהם רצה או כיוון, למי שחווה משבר או תחושה של חוסר אושר וחוסר שביעות רצון, בין אם סביב שאלה מקצועית, זוגית או חברתית ובין אם ללא כל סיבה מוגדרת הנראית לעין. רבים פונים אלי לאבחון כאשר מחליטים יחד עם הפסיכולוג המטפל בהם כי הטיפול הגיע למבוי סתום וכי המטופל ומטפלו מתקשים לזהות את המחסומים העומדים בפני הטיפול להצליח. באבחון פסיכוכירולוגיה ניתנת הכוונה ויעוץ למאובחן לגבי בחירת קריירה ועיסוק, בחירת בן או בת זוג, וגם כיצד לטפל ולהתמודד עם התובנות שעלו מהאבחון לגבי מחסומים, טראומות עבר, דפוסי מחשבה והתנהגות בהווה, וכן כיצד ניתן לעשות שינוי חיים אשר יביא לשביעות רצון, מודעות ואיכות חיים טובה יותר.

תולדות הפסיכוכירולוגיה

לכירולוגיה היסטוריה ארוכת שנים. תחילתה בתיעודים פרה היסטוריים של כפות ידיים דרך ציורים אשר העבירו מסרים רבי השפעה. דוגמה לציורים אלו הם ציורי ידיים שנמצאו במערות בספרד, צרפת ובמקומות נוספים שמקורם לפני כ 27,000 שנים. ציורים נוספים נמצאו באוסטרליה, ארגנטינה ובצפון אמריקה שמקורם לפני 8,000- 9,000 שנים. התיחסות רבת משמעות לכף היד נמצאת במיתולוגיה ההודית והיוונית בבודהיזם, בתרבות סין ויפן וגם במקורות היהודיים. בתנ"ך נעשה שימוש בסימליות כף היד אותה ניתן לראות בכמה ציטוטים: משלי ג' 16: " ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד", "ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו" (איוב, ל"ז 7). וגם בציטוט המפורסם בשמואל א, כ"ח 21 "ואשים נפשי בכפי".

יוליוס ספיר

Julius Spier

התיעוד הראשון בכתב לכירולוגיה נעשה בידי אריסטו לפני למעלה מ-2,500 שנה. אחד מחלוצי התחום, האחראי להרחבת השימוש בניתוח כף היד לצורך הבנה פסיכיאטרית היה יוליוס ספיר (1900- 1980). ספיר רכש השכלה רפואית ופסיכיאטרית ולאחר מכן השתלם כפסיכואנליטיקאי אצל הפסיכיאטר קרל גוסטב יונג. עד שנות ה-30 של המאה הקודמת לימד ספיר וקידם את הפסיכו כירולוגיה בקרב פסיכולוגים ופיזיולוגים בברלין ובציריך. ספיר עסק בשאלה מדוע אנשים מסויימים מתקשים לקבל החלטות בחייהם ולעשות בחירות של איכות חיים המתאימות ליכולותיהם ולכשרונותיהם ומעבירים את חייהם בתחושת חוסר מיצוי עצמי. גישתו של ספיר שונה מהכירולוגיה הקלאסית במשמעויות הפסיכולוגיות- בנקודת המוצא כי רוב האנשים הפנימו בתוכם חוויות ילדות בעלות השלכות על התנהגותם ותחושתם בהווה.

גישות נוספות של הכירולוגיה עוסקות במשמעויות הדתיות אקזיסטנציאליות ואחרות מתרכזות בהיבטים פיזיולוגיים אחרים. גישתה של יעל הפאט פומורוק, מורתי, פותחה ממשנתו של ספיר. על פי גישה זו, הורחבו הידע וההבנה של הדמויות הארכיטיפיות המופנמות שלנו כפי שהן משתקפות בכפות הידיים ופעולותיהן בנפשינו.